שלב שני: מתי הגיע הזמן לעבור לדיור מוגן?

למעלה ממאתיים אלף בתי אב בארץ מקדישים זמן ואנרגיה לטיפול באדם אהוב שהתבגר, וסובל מבדידות, ניתוק חברתי או קשיים רפואיים. לעיתים, המחיר הנפשי, הפיסי והכלכלי הנגבה כתוצאה מהמצב, הופך להיות גבוה מידי.

מטפלים מוצאים את עצמם לא מסוגלים לשאת עוד בנטל של הטיפול הרפואי והתעסוקתי בבית לבן המשפחה המבוגר, והופכים להיות חולים בעצמם. בשלב זה יתכן שהגיע הזמן לשקול האם כדאי להעביר את בן המשפחה האהוב לטיפול במסגרת דיור מוגן, אם צרכיו כבר אינם זוכים למענה הולם בבית.

סימנים לכך שאדם אהוב עשוי להזדקק לדיור מוגן

העברת בן משפחה למסגרת דיור מוגן אף פעם אינה החלטה קלה. יחד עם זאת, קיימים מספר סימנים מקדימים אותם יכולים המטפלים לחפש על מנת לזהות אם ומתי מגיע זמן המעבר למסגרת החדשה.

בלבול – בשלב כלשהו של חייו, אדם מבוגר המתגורר בגפו, מתחיל לסבול מבלבול, לאו דווקא כזה הקשור לדמנציה, אלא יותר תסמין לבעיה נפשית המעידה על מצוקה. בן המשפחה מתחיל לבלבל בין עובדות, לשכוח דברים חשובים שאומרים לו, לבלבל בין מועדי נטילת התרופות וסוגן, לשכוח אף ללכת לשירותים ולסבול מנפילות ופציעות.

נרגנות וסערת נפש – אדם מבוגר בודד, עשוי להפגין התנהגות נסערת שהופכת להיות בולטת יותר ויותר. הוא עשוי להתחיל להזעיף פנים, לרטון, להתלונן ללא הרף ואף להעליב את סביבתו. זהו מחיר כבד המוטל על בני המשפחה המטפלים בו, וכאשר הוא מתחיל לשבש קשות את שגרת המשפחה, עשוי המצב להיות סימן לכך שנטל הטיפול קשה מידי להתמודדות.

בעיות בטיחות בבית – בני המשפחה צריכים לשאול את עצמם שאלות כנות לגבי בריאות בן המשפחה המבוגר, והיכולת שלהם לטפל בו. ברוב המקרים, התשובה שתתקבל תהיה שהמשך השהות בבית הנוכחי כבר אינה בטוחה.

טיפול מורכב – האם בריאות בן המשפחה המבוגר נמצאת בסיכון? האם הוא זקוק לרמת טיפול שהיא מעבר ליכולות הפיסיות של בני המשפחה? מענה חיובי לשאלות אלו עשוי להוות סימן לכך שהגיע הזמן לנהל שיחה משפחתית מורכבת אודות אפשרויות מגורים אחרות.

לחץ המטפל – תסמיני מתח עשויים להתחיל להופיע אצל בן המשפחה המטפל, וזהו סימן התנהגותי לכך שהגיע הזמן לשינוי המצב.

כשצעד המעבר מתרחש בפתאומיות –  קיים מצב בו בן המשפחה המבוגר נאלץ לבחון את חלופת המעבר לדיור מוגן בעת משבר, כגון לאחר נפילה, פציעה או התפרצות מחלה כרונית. קבלת החלטות משמעותיות בזמנים מלחיצים, יכולה להחמיר את מצבו של המבוגר ולהגביר אצלו את התחושה כי אין לו שליטה יותר על חייו, מה שהופך את מהלך המעבר לדיור מוגן לטראומטי יותר. מצב מלחיץ מכריח את בני המשפחה למצוא סוג של דיור מוגן המתאים למצבו, בתוך תקופת זמן קצרה, עם יכולת בחירה מוגבלת, ובהתאם, בני המשפחה חשים אשמה על שעברו את הכלל "אל תשליכני לעת זקנה".

התחלת החיים החדשים

לעיתים אחד מבני הזוג נפטר, והאדם שנשאר בגפו, נותר לחיות בבית גדול כאשר הזיכרונות בלבד הם שמארחים לו חברה. כשהוא מתחיל לחוש כי הבדידות קשה מנשוא, מתחיל אף להידרדר מצבו הבריאותי, או שהוא מפתח פראנויות.

זה הזמן בו מומלץ להתיל לשקול את אפשרות המעבר לדיור מוגן, על מנת שההורה המבוגר ימצא תחת השגחה, יקבל סיוע בתפקוד היומיומי, אם וכאשר הוא נזקק לו, יעבור לחיות במרחב קטן יותר, ובמיוחד, לא יסבול מבדידות אלא יהנה מחיי חברה חדשים ונעימים.

כל אדם שמגיע לגיל הזהב, מבקש ליהנות מחיים נוחים, בריאות טובה ויציבה, ושלוות נפש, לאחר שנים ארוכות בהם ניהל את משק ביתו ו"רדף" אחר הפרנסה. ככל שמתקדם הגיל, כך נוצרות תופעות מובנות אך עדיין קשות להסתגלות כגון הפחתת מעגל חיי החברה, הפחתה באנרגיה ובמצב רוח, בעיות בריאותיות חדשות ובעיות בריאותיות ישנות שעלולות להחמיר.

אדם מבוגר מוצא עצמו פתאום, עם שפע זמן פנוי אך מעט מאוד אנרגיה נפשית ופיסית להעסיק את עצמו. מסגרת הדיור המוגן היא המסגרת ההולמת ביותר למצבים אלו, במיוחד כשהמצב הנפשי והבריאותי תקין, אך אדם מבוגר, או זוג מבוגרים, אינם מעוניינים יותר להיוותר בגפם. זוהי מסגרת מושלמת המאפשרת לאנשים להמשיך לשמור על עצמאותם, לפטור את בני המשפחה מהעול הכרוך בדאגה וטיפול, לקבל טיפול רפואי שוטף או של חירום בעת הצורך, ובמיוחד, ליהנות מהעשרת חיי החברה.

פתרון הולם לכל הצדדים

אין להתלבט יותר מידי עם קבלת ההחלטה על מעבר למסגרת דיור מוגן. על בני המשפחה להבין כי שינוי זה חשוב בראש ובראשונה עבור האדם המבוגר עצמו. סיורים מקדימים במסגרות דיור מוגן פוטנציאליות, עריכת סקר שוק, קבלת ייעוץ מבעל מקצוע במידת הצורך, והדגשת ההיבטים החיוביים במעבר, מקלה את קבלת ההחלטה, אותה יכול המבוגר לקבל בלב שלם. הוא מבין כי בדידותו וחוסר האונים שלו מקשה לא רק עליו עצמו, אלא אף על בני המשפחה.

המעבר למסגרת דיור מוגן משחרר את בני המשפחה מדאגה מתמדת להורים, והם יכולים "לישון בשקט" מתוך ידיעה כי הוריהם זוכים לטיפול הנאות ביותר, בתוך מסגרת מתאימה ונוחה על פי מצבם החברתי והבריאותי. מבחינת האדם המבוגר, מדובר ללא ספק בפתיחת דף חדש בחיים.

השיקולים בעד המעבר לדיור מוגן

קיימות סיבות רבות בגינן מבינים כל הצדדים כי המעבר למסגרת דיור מוגן היא ההחלטה הטובה ביותר. מעבר לפתיחת דף חדש בחיים, המעבר מעניק לבני גיל הזהב את יתרונות קבלת השירותים הסוציאליים, שירותי בריאות מסביב לשעות, פעילויות חברתיות ותרבותיות, תזונה מלאה ומסודרת, וכמובן מערכת אבטחה משוכללת של המקום.

במרכזי דיור מוגן רבים, נהנים הדיירים ממתקנים משוכללים, לובי רחב ידיים, בריכת שחיה, גינה מטופחת, ומועדון פעילות חברתית. הם משתתפים בפעילויות ובחוגים מהנים ולמעשה מעשירים וממלאים את זמנם באופן פרודוקטיבי ושמח.

במסגרת חדשה זו יכול פתאום אדם מבוגר לגלות תחום חדש שמעניין אותו, או לפתח תחום בו תמיד רצה לעסוק ואף פעם לא התאפשר לו. כל דייר מוצא לעצמו את סוג הפעילות והאנשים המעניינים אותו, יוצר חברויות חדשות, אולי אף מכיר בן או בת זוג חדשים, יוצא לטיולים, נהנה מפעילויות תרבותיות, יכול לארח את בני המשפחה והחברים ובאופן כללי, לקרוא למקום החדש בית לכל דבר.