שלב שישי: מעבר והסתגלות

הבחירה בדיור מוגן הפכה בשנים האחרונות לאפשרות דיור פופולארית בקרב בני גיל הזהב. מאמר זה מסייע בהתנהלות והתארגנות לאחר הבחירה בדיור מוגן, וכיצד להתכונן להתאקלמות טובה ומהירה במקום. רבים מבני גיל הזהב כבר מבינים כי המשך השהות בדירה קשה לתחזוקה וגדולה היא מיותרת, וכי ביכולתם לקבל פתרון הולם לצרכיהם במסגרת דיור מוגן אשר מציעה חיי חברה בטווח גילאים זהה, דירות מאובזרות, שירותי תחזוקה, שירותים רפואיים, ופעילויות בידור ותרבות.

בעצם המעבר לדיור מוגן, יש צורך לוותר על מצבור הרהיטים והחפצים השייכים לתקופת החיים שקדמה להחלטה למעבר. תהליך הפרידה מהמקום המוכר והאהוב, המאופיין בזכרונות בעיקר, הוא תהליך קשה למדי, ורבים מבני גיל הזהב, מתעקשים על נטילת פריטים מיותרים שאנם תואמים את המעבר למקום החדש. על מנת לסייע בידיהם למצוא את הפשרה בין שמירת הזכרונות לבין ההתארגנות המעשית לקראת המעבר, יש להתאזר בשפע רגישות, טאקט וסובלנות.

קבלת החלטות לגבי הריהוט

מרכזי דיור מוגן מציעים אפשרויות מגורים בדירות מרווחות וגדולות, אך עדיין, המעבר יהיה תמיד אל מקום קטן יותר באופן משמעותי מכל בית ממוצע בו התגורר הקשיש. בנוסף, רוב הדירות במרכזים אלו מגיעות עם ריהוט קיים אותו מספק המרכז.

לכן יש להיפרד ממצבור הריהוט שליווה את הקשיש במשך רוב חייו. על מנת לעבור תהליך זה בשלום, מומלץ לברר איזה פריט ריהוט אפשר להעביר אל מקום המגורים החדש, על מנת שהקשיש ירגיש "בבית". את הרהיטים אותם הוחלט לא להעביר, ניתן למיין על מנת לחלק בין בני המשפחה והחברים, למכור, לתרום או אפילו לזרוק.

אריזה סופית

מומלץ לדעת מה וכמה לקחת אל הבית החדש בדיור המוגן. תהליך אריזה קפדני ממיין את כלי הבית, הביגוד, ציוד העזר ואף תרופות. על מנת לבצע תהליך זה באופן מושכל, יש לבקר בדירה החדשה לפני המעבר, ולבדוק את פתרונות האחסון המצויים בה. עם ידיעת מגבלות המקום, ניתן למיין ולארוז באופן יעיל יותר את כל החפצים, הבגדים והאביזרים, על פי קבלת החלטה מחושבת של עדיפות.

כל פריט שנארז צריך להגיע אל מקום ייעודי בדירת הדיור המוגן, על מנת להימנע מתחושת קלסטרופוביה הנובעת ממעבר למקום מגורים קטן יותר. אריזה מדויקת של הפריטים להם זקוק המבוגר, מקלה את תהליך הפריקה לאחר המעבר, ומאפשרת התאקלמות קלה יחסית.

תהליך רגשי – בני גיל הזהב נוטים לאסוף חפצים ופרטי ריהוט רבים המסמלים עבורם ערך רגשי רב. מצבור חפצים זה כולל בדרך כלל מכתבים, תמונות, אוספי מזכרות וגלויות. על מנת להימנע ממצב בו הדירה החדשה במרכז הדיור המוגן "תתפוצץ" מרוב חפצים ופריטים, מומלץ תחילה למיין בקפדנות את החפצים והרהיטים, לאחסנם באופן מסודר במיכלי אחסון מתאימים, ואפילו לסרוק למחשב חלק מהניירות והתמונות על מנת שההורה המבוגר יוכל ליהנות מהם בכל עת. גם אם לפריטים רבים קיים ערך רגשי רב, יש להימנע ככל הניתן מהעמסת הדירה החדשה, על מנת שניתן יהיה להסתגל בקלות למקום החדש.

הכנת חוזים

טרם הכניסה לבית דיור מוגן יש לדאוג שזכויות הנכנסים אליו יישמרו במלואן. לא מכבר נשמעו סיפורים כי מרכזים אלו גובים כסף רב עבור שירותים דלים וכולי ועל כן, חובה להקפיד על הכנת חוזה המתאם ציפיות בין המרכז לדייר הנכנס. במעמד החוזה, חשוב מאוד להכיר את נהלי הרישום ואת כל מסלולי התשלום המפורטים שהמרכז מציע. כמו כן, אין לגרוע מהעובדה כי הכנת חוזים הכרחית לתנאי המגורים החדשים של הדייר. מטרת המעבר היא כאמור להקל ולשפר את איכות חייו של הדייר ובני משפחתו, והחוזים הם חלק אינטגרלי בשמירה על תנאים אלו של הדייר ואמורים להבטיח זאת באופן רשמי.

(ראו גם – חתימת חוזה דיור מוגן)

הכנת הקשיש למעבר לדיור מוגן

טיפול בני המשפחה בהורים מבוגרים עלול להוות מעמסה כלכלית ורגשית. יחד עם זאת, רוב בני המשפחה חשים חובה רגשית ומוסרית להשיב להוריהם את רמות הטיפול והאהבה לה זכו במשך כל חייהם. בחירת הצעד במעבר למסגרת דיור מוגן, עשויה להתגלות כפתרון יעיל לכל הצדדים, גם, ועל אף הקושי הכרוך בשינוי כה משמעותי בגיל מבוגר.

זהו מעבר רגשי ופיסי עבור כל הצדדים, ופסיכולוגים סבורים כי בני המשפחה צריכים לבצע את תהליך המעבר בגישה של חמלה והבנה כאשר הם מסבירים להורים המבוגרים את הצורך במעבר למסגרת דיור מוגן וכיצד ישפר התהליך את חייהם. לאחר הבחירה במסגרת המתאימה, הצעדים הבאים הנדרשים הם:

קבלת ייעוץ – התייעצות עם איש מקצוע שיכול להעריך את המצב הנפשי והפיסי של ההורים המבוגרים.

תכנית מעבר – יש להכין תכנית מעבר מתאימה למסגרת דיור מוגן, על מנת שההורים ידעו ויחושו כי צעד זה מתבצע מתוך תחושת מחויבות של הילדים כלפיהם. בנוסף, מומלץ שהמעבר יתבצע לפני התרחשות אירוע מסוכן כגון פציעה או נפילה, ואז תתקבל החלטה, שאולי לא תמיד תהיה מתאימה, מתוך מצב מלחיץ.

תקשורת נאותה – שיחה מקיפה עם ההורים המבגרים מתבקשת לאחר הבחירה בדיור מוגן. על הילדים להסביר להוריהם כי בחירה זו בוצעה בעיקר עבור שיפור רווחת חייהם, וההחלטה לגבי המעבר הגיעה מתוך מקום של רצון לשמור על בטחונם ואיכות חייהם. אין צורך במומחים שיסבירו לנוגעים בדבר את האופי הרגשי הלא פשוט הכרוך במעבר זה. לכן חשוב, במסגרת השמעת שיקולי היתרונות של המעבר, להראות להורים כי הילדים מבינים את רגשותיהם.

ביקור מקדים במקום – חיוני ביותר לקחת את ההורה המבוגר לסיור מקדים בבית הדיור המוגן שנבחר, על מנת שיוכל להתרשם בעצמו מביתו החדש. מומלץ לשוחח עם צוות ההנהלה של המקום, ועם הדיירים. מערכת היחסים בין ההורה המבוגר לצוות ההנהלה במקום הוא אחד ההיבטים החשובים ביותר שיכולים לסייע לתהליך המעבר. על הקשיש לקבל תחושה טובה ונוחה במהלך שיחת ההתרשמות, וכך יוכל לקבל החלטה חיובית באופן קל ושמח יותר.

יצירת ציפיה – אפשר לגרום להורים לרצות בעצמם במעבר לדיור מוגן, באמצעות יצירת ציפיה והתרגשות לקראת השינוי החיובי שיאפיין את חייהם החדשים, והדגשת היתרונות הנלווים למעבר. כך, למשל, אפשר לספר להם על אפשרויות הפעילויות במקום כגון שירה בציבור, הצטרפות למקהלה, האזנה לקונצרטים, צפייה בסרטים, שמיעת הרצאות מומחים בנושאים שונים, ופעילויות במועדון החברתי של המקום. כל אלו יוצרים אצל המבוגר מערכת ציפיות חיובית, בעיקר כשהם מבינים את היתרונות הגלומים במגורים בחברת אנשים בטווח הגילאים שלהם.

אחרי המעבר: שגרה והסתגלות למקום

המעבר לדיור מוגן עשוי להיות קשה מבחינות רבות עבור אדם מבוגר. הוא נאלץ להסתגל לכללים חדשים, בסביבה זרה ובמסגרת חיים חדשה. מעבר זה אינו פשוט, ובגיל מבוגר הוא עלול להיות אף קשה יותר, היות וההחלטה שהתקבלה כרוכה בוויתור מסוים על חופש אישי. כלומר, אדם מבוגר, שהיה רגיל עד כה להחליט בעצמו כיצד תראה שגרת יומו, נאלץ כעת להתאים את עצמו למסגרת בה מישהו אחר מחליט עבורו כיצד תראה שגרת חייו.

רבים מבני גיל הזהב, שעוברים לדיור מוגן, עלולים לחוות תקופות הסתגלות ארוכות, ואם הבחירה במסגרת המתאימה וההולמת לא בוצעה בחוכמה והמקום לא נבדק בקפדנות, הקשיש לא יצליח להסתגל בסופו של דבר, ויעזוב את המקום. מבוגרים שעוברים לדיור מוגן הם מתפקדים, ומבחינה פיסית, יכולים להתמודד היטב עם המסגרת החדשה. אלא שההסתגלות הנפשית היא המורכבת. לכן, לאחר המעבר לדיור המוגן, קיימים מספר היבטים מהותיים עליהם יש לתת את הדעת.

חיי חברה

ההיבט המשמעותי המסייע לאדם מבוגר להסתגל למסגרת דיור מוגן, הוא חיי החברה אותם מציע המקום. המבוגר יכול ליהנות מתרגול גופני בחדר הכושר או הבריכה, ללמוד לצייר פתאום או לפתח כשרון אמנותי שתמיד היה חבוי בו, ולהאזין להרצאה או קונצרט בערב, לצפות בסרט, או אף לארח חברים ובני משפחה.

למרות שמדובר בחיים המאופיינים בחברה סגורה למדי, וגם אם הקשיש אינו טיפוס חברתי במיוחד, הוא יסתגל לחייו החדשים, ולו רק בגלל מרכיב חיי החברה החדשים מהם ייהנה. אנשים יתייחסו אליו, הוא לא יהיה בודד יותר, ובוודאי שלא חסר מעש ומדוכא. מי יודע, אולי תיווצר אף זוגיות חדשה.

מסגרת בה חיים אנשים בשגרה זהה, יכולה לקשר ביניהם. הדיירים מוצאים מכנה משותף בינם לבין עצמם, עוסקים בתחביבים משותפים, נהנים מטיולים ומסרטים ולאט לאט שוכחים את העולם אותו הותירו מאחוריהם, ומסתגלים בשמחה לחיים שמחים יותר.במידה וברקע המעבר יש רצון לגירושין רצוי לפנות להליך גישור גירושין המתאים גם בגיל הזהב במטרה למנוע מאבקים במיוחד על רקע חלוקת רכוש.

תמיכת בני המשפחה. תמיכה זו היא קריטית להסתגלות הקשיש במסגרת החדשה של הדיור המוגן. הוא יזדקק בתחילה לסיוע בכל שלב וצעד, וככל שיקבל תמיכה נרחבת יותר, כך יצטמצמו סיכוייו לסבול ממשבר הסתגלות. ככל שההסתגלות קלה יותר, כך פוחתים אף הסיכויים לשקיעה בדיכאון עמוק שיפגע בו מבחינה נפשית ופיסית. כשבני המשפחה נמצאים בסביבתו לסייע לו בהסתגלות למקום החדש, הם בעצם מפחיתים את סיכויי ההידרדרות הבריאותית שלו.

טיפים: משתנים המסייעים לקשיש להסתגל

בני גיל הזהב שעוברים למסגרת החדשה של דיור מוגן, מתקשים, מטבע הדברים, בהיבטי המעבר החדש. גם לבני המשפחה לא קל התהליך. לכן ניתן להסתייע במספר טיפים המקלים את התהליך לכל הצדדים.

ריהוט חדש

מסגרות הדיור החדשות בדיור מוגן הן בדרך כלל קטנות, לכן, אם המקום אינו מציע די ריהוט, ואם לא נלקחו מספיק פריטי ריהוט מהבית, או שהקשיש ובני משפחתו מעוניינים בבחירת ריהוט חדש והולם למגורים החדשים, יש לבחור ברהיטים שהם יחסית קלים וקטנים. יחד עם זאת, חשוב שהריהוט החדש ישמש את הקשיש ואורחיו בנוחות המירבית.

כך, למשל, כורסאות וספות צריכים להיות בגובה סביר כך שאדם מבוגר, שסובל אולי ממגבלות תנועה, יוכל להתיישב ולקום בקלות. ניתן להציב דרגש ישיבה ליד החלון, עם כריות ושמיכה קלה על מנת שהמבוגר יוכל להינות מהתבוננות בנוף.

שמירת חלק מהריהוט הישן

הריהוט הקיים בבית הישן עשוי בדרך כלל שלא להתאים למגורים החדשים בדיור המוגן. זהו ריהוט ישן, גדול וברוב המקרים כבר אינו שמיש. יחד עם זאת, חשוב שהקשיש יקח עימו מספר פריטים אהובים מביתו על מנת שיוכל ליהנות ממזכרות בחייו החדשים, ולאפיין את מגוריו החדשים בתחושת בית.

כך, למשל, אפשר לקחת תמונות ממוסגרות, מנורה אהובה, שידה קטנה יפה, שטיחים שאולי נרכשו במסגרת טיול עם זכרונות יפים. כל אלו חשובים להענקת תחושת חמימות המקלה על תהליך ההסתגלות למקום המגורים החדש. מזכרות של חיים קודמים, מעניקות תחושת המשכיות. אלו חפצים קטנים וקלים, שיכולים להתאים למסגרת הדיור החדשה. בנוסף להיותם נוחים ומשפרים את תושת הבטחון.

קבלת סיוע. לעיתים, כל תהליך המעבר לדיור מוגן והסתגלות לחיים החדשים, עשוי להיות מבלבל ומאופיין בעומס רגשי רב. איש מקצוע מיומן יכול לסייע לקשיש ולבני משפחתו בתהליך ההתארגנות במקום החדש. יתכן שלא יהיה צורך ביותר מפגישה אחת, במהלכה ניתן יהיה להחליט על תהליך אריזה יעיל, להכין רשימת הדברים החדשים אותם צריך לקנות, להבין כיצד להתמקם במקום החדש ולאלו שינויים, פיסיים ונפשיים יש להתכונן. יעוץ כזה אינו יקר בהכרח, והוא מתגלה כיעיל ביותר.

איך לעבור את הימים הראשונים?

מרגע קבלת ההחלטה למעבר לדיור מוגן, ועד למעבר בפועל, על בני המשפחה וצוות המקום לעשות כמיטב יכולתם על מנת להקל את המעבר עבור הקשיש ולהפוך אותו למוצלח וקל. במיוחד בימים הראשונים. ביום המעבר עצמו, ובמיוחד בימים הראשונים לשהות במסגרת החדשה של הדיור המוגן, זוכה הדייר לייעוץ, ליווי וסיוע, הן מטעם צוות המקום והן מהדיירים הוותיקים.

על מנת להקל את תהליך ההסתגלות, מנהל המקום בדרך כלל יודע איזה מבין הדיירים הוותיקים יוכל להתאים לתפקיד המלווה של הדייר החדש, מבחינת עיסוק, גיל והיבטי חיים משותפים. מלווה זה משיב לדייר החדש על כל שאלה והתלבטות, מלווה אותו ביום כניסתו, ובימים הבאים.

מקומות מסוימים מציעים לדייר החדש מתנות קטנות כגון כיבוד, קפה, תמונה או עציץ יפה. אם הבית פוגשת אותו, והוא מקבל סיוע צמוד במשך הימים הראשונים, בכל נושא הדרוש לו. לאחר מספר ימים, כאשר הוא חש נינוח יותר, הוא מתחיל להשתלב בקלות בפעילויות המקום ובאורח החיים החדש.