שלב ראשון: מהו דיור מוגן ולמה לעבור אליו?

תוחלת החיים נמצאת במסלול עלייה כבר במשך מאה שנים. על פי הדוחות הסטטיסטיים האחרונים, קבוצת הגיל של בני ה-65 ומעלה, עתידה לגדול ב-89% בעשרים השנים הבאות, ואוכלוסיית בני ה-85 ומעלה תגדל ב-74% באותה תקופה.

עלייה זו בתוחלת החיים, והשפעתה על איכות החיים, נחקרה על ידי צ'יפס פ. ג'יימס, במחקר שערך בשנת 1982 במסגרת האקדמיה הלאומית למדעים. במחקרו, טוען צ'יפס כי הזדקנות האוכלוסייה עתידה להתבטא בחיים ארוכים יותר ובתנאים טובים בהרבה, במשך תקופת זמן ארוכה יותר, עקב אורח חיים משופר, תזונה איכותית, הקפדה על פעילות גופנית, מודעות להתנזרות מסמים ואלכוהול וחינוך משופר.

בצד השני של המטבע, דינמיקה זו משתבשת כאשר אנשים חווים מחלה או פציעה הכרוכה בטיפול לטווח הארוך, והתוצאה היא לרוב ירידה משמעותית בתוחלת החיים. לדוגמה, קשיש בריא בגיל 78, שחי אורח חיים עצמאי ופעיל, יהנה מתוחלת חיים של 15 שנים או יותר. אך אם אדם בגיל זה סבל טראומה פיסית או הפרעה הכרוכה במעבר למרכז טיפולי לטווח הארוך, תוחלת החיים שלו עלולה להיות מופחתת בשיעור שנע בין 50-75%.

מספר מחקרים מדדו את תוחלת החיים בקרב קבוצות אוכלוסייה משמעותיות, ששהו בסוגים שונים של מרכזי דיור מוגן ונהנו ממסגרות טיפול שונות לטווח הארוך. במחקר הגורמים הקשורים לתמותה והישרדות במשך שנת מגורים אחת בקרב תושבי דיור מוגן, ניתן היה להסיק כי הגורמים העיקריים הקשורים בתמותה זוהו בקרב תושבים שנזקקו לטיפול סיעודי.

שיעורי התמותה בעקבות הזדקקות לשירותי סיעוד בבית דיור מוגן הוסברו במחקר בעיקר בגלל השינויים הרגשיים והפיסיים המשמעותיים אותם חוו אנשים שעזבו את בתיהם. שיעור התמותה התרחש בעיקר בקרב בני גיל הזהב שנזקקו לטיפולי אלצהיימר.

קיימים גורמים בלתי מוחשיים כגון "הרצון לחיות", וגורמים מוחשיים כגון חשיפה למחלות מדבקות בסביבת הקבוצה של תושבי דיור מוגן, אשר יכולה להשתלב יחד ו"לדחוס" את תוחלת החיים שלהם. עד לאחרונה, טבלאות וחישובים אקטואריים של תוחלת חיים, התעלמו מעובדה ידועה ומתועדת היטב זאת. אך כיום, מציאות הדינמיקה הזאת הופכת להיות משמעותית יותר, כאשר תוחלת החיים של האוכלוסייה הכללית הולכת וגדלה. העולם של היום חייב לקחת בחשבון כי אנשים יכולים לחיות חיים ארוכים ובריאים, אך כשהם חוצים את סף התחלואה, תוחלת החיים שלהם צונחת באופן משמעותי.

מהו דיור מוגן?

דיור מוגן נתפס לעיתים קרובות כטוב שבשני העולמות. הדיירים נהנים מכמה שיותר עצמאות, תוך ידיעה כי שירותי טיפול ותמיכה אישיים זמינים אם הם זקוקים להם. קהילות דיור מוגן נועדו לספק לתושבים סיוע בסיסי בפעולות יומיומיות כגון רחצה, טיפוח, הלבשה ועוד. במקומות מסוימים מאפשר הדיור המוגן גם סיוע בתרופות או תזכורות לנטילת התרופות.

שירותי הסיוע נעים בין הקצאת מקום מגורים לאדם מבוגר, ברמה אחרת של טיפול. הסביבה הפיסית של הדיור המוגן נתפסת לעיתים קרובות כמושכת יותר לבני גיל הזהב ובני משפחותיהם. מרכזים אלו מציעים אווירה ביתית יותר עם סגנונות דיור הכוללים בדרך כלל מודלים של חדר שינה, חדר אירוח, מקלחת, ומטבחון הכולל בדרך כלל מקרר קטן ומיקרוגל.

סוגי פעילויות

קהילות הדיור המוגן מציעות לדיירים ארוחות מלאות שלוש פעמים ביום, סיוע בניהול משק הבית ושירותי כביסה. בהתאם למרכז, יתכן שתתאפשר לדיירים גישה לחדר כושר, בריכת שחייה, סלון יופי, סניף דואר ושירותי תחבורה. מרכזים מסוימים מתכננים אף אירועים, פעילויות וטיולים בהם יכולים הדיירים להשתתף, החל מפעילויות בידור קטנות, ועד לקונצרטים והרצאות.

מרכזי הדיור המוגן נעים בין מרכזים קטנים למבנים גדולים מאוד. היבט חשוב נוסף הוא כי רוב הקהילות מכירות בכך שהיכולת לשמור על חיות מחמד חשובה ביותר לדייר, ולכן מרכזים רבים מאפשרים לקשיש להביא עימו חיית מחמד, כל עוד הוא יכול לטפל בו בעצמו.

מי זקוק לשירותי דיור מוגן?

הדיירים הם בדרך כלל בני גיל הזהב החווים ירידה קלה בבריאות באופן כלשהו, וזקוקים לסיוע בביצוע פעולה אחת או יותר של חיי היומיום. קשישים אלו מבקשים לחיות בסביבה חברתית במקום שבו הטיפול נגיש בקלות בכל פעם בה אולי יזדקקו לו. סטטיסטית, יותר נשים באמצע שנות השמונים שלהן, הן דיירות הנפוצות יותר בקהילת דיור מוגן.

טיפול מורכב – רבים ממרכזי הדיור המוגן ערוכים לאפשרות טיפול כאשר הוא נדרש, כך שהדייר יוכל להישאר בקהילה ככל שעולה רמת הטיפול לה הוא זקוק.

 

כיצד להחליט בין דיור מוגן לבין המשך השהות בבית?

משפחות רבות נאבקות מידי יום בצורך לקבל החלטות לגבי מצב החיים הטוב ביותר עבור ההורה המתבגר. רוב בני גיל הזהב, אם היתה ניתנת להם הבחירה, היו בוחרים להישאר בביתם למשך זמן רב ככל הניתן, ורוב המשפחות מכבדות בחירה זו.

היכולת להישאר בבית היא סובייקטיבית ומשתנה בכל מצב. בני משפחה רבים ניצבים בפני מצב בו התרחש אירוע אשר בעקבותיו מגיעה הידיעה כי החיים בבית כבר אינם אופציה, אך אחרים מוחלטים במחויבותם לשמור על יקירם בבית, ללא קשר לנסיבות. יחד עם זאת, קיימות אפשרויות רבות עליהן ניתן לחשוב, ואנשים לא נותנים עליהם מספיק את הדעת.

שאלות מנחות

השאלות שיכולות לסייע בקבלת הבחירה הטובה הן:

• מהו רצונו של הקשיש?
• האם הוא חי לבד? מהי איכות חייו?
• האם קיימת דרך לשפר את היבטי הבטיחות בבית?
• האם יש מישהו שיכול לעבור להתגורר עימו?
• האם הוא נהנה מקבלת שירותים תומכים השומרים על בטחונו באופן קבוע?
• האם הוא אוכל היטב? האם תזונתו בריאה?
• האם הוא זקוק לטיפול רפואי?
• האם הוא זקוק לתזכורות בנטילת תרופות?
• האם נבדקו כל האופציות לגבי מעבר לדיור מוגן או בית אבות?

שיקולי המשך השהות בבית

אם ההחלטה המתקבלת היא להשאיר את בן המשפחה המבוגר בבית, יש לקחת בחשבון את ההיבטים הבאים:

• בני המשפחה צריכים להיערך על מנת לאפשר לאדם המבוגר להמשיך לחיות בביתו.
• בן משפחה מבוגר צריך לעבור לגור עימו.
• קבלת החלטה לגבי שכירת שירותי מטפלת מקצועית.
• שכירת שירותי מטפלת מקצועית במשרה חלקית, או עובד זר סיעודי שיפקח על הטיפול הביתי.
• רישום בן המשפחה לתכנית יום למבוגרים.

שקילת אפשרויות דיור מוגן

חלק מהמשפחות שומרות על האדם המבוגר בבית, גם כאשר אין ממש צורך בכך. קיימות שיטות להשלמת החסר בסביבה הביתית, באמצעות קבלת השירותים במרכז דיור מוגן, כגון טיפול ביתי, טיפול רפואי ואף סיעודי במקרה הצורך, קבלת מבקרים, השתתפות בארוחות והשתתפות בפעילויות במרכז.

יש לכלול את המבוגר בהחלטה ולמצוא את הפתרון בעקבותיו ירגישו טוב כל בני המשפחה. ההחלטה עשויה להיות כרוכה במחקר משמעותי ארוך, וקיימים אנשי מקצוע שיכולים לסייע במציאת הפתרון הטוב ביותר. כך או אחרת, זוהי החלטה משמעותית, והשיקולים צריכים להיות מורכבים מהשאלה המרכזית: מה יהיה הטוב ביותר עבור כולם, ומה יגרום לבני המשפחה ולקשיש להרגיש הכי טוב עם הבחירה.

היתרונות בשהות בדיור מוגן

תכניות דיור מוגן מכוונות לאנשים מעל גיל שישים, אם כי מספר תכניות זמינות אף עבור בני 55 ומעלה. המרכז מציע דירות ייעודיות עצמאיות, הכוללות מטבחון, חדר אמבטיה, חדר שינה וסלון. הן זמינות לזוגות או לאנשים בודדים, והמקום מציע חיים עצמאיים עם סיוע נוסף במידת הצורך. הדיירים רשאים לצאת ולשוב כרצונם, ובדרך כלל יש רק ליידע את מנהל המקום אם קיימת כוונה לשהות לילה מחוץ למרכז או כאשר אורחים אמורים להגיע לבקר ולהישאר ללון.

השירותים הזמינים בבית הדיור המוגן משתנים, אך בדרך כלל ניתן למצוא בהם מסעדות, חדרי אירוח לבני משפחה וחברים, שטחים משותפים כגון חדר כביסה, סלון וגינות, כך שהמקום מספק לדיירים הזדמנויות למפגשים חברתיים בינם לבין עצמם ועם קהילה רחבה יותר.

מרכז הדיור המוגן מנוהל על ידי מנהלים ועובדים מקצועיים שחלקם נותנים שירותים, במשמרות מסביב לשעון, וחלקם נמצאים במקום בשעות עבודה משרדיות מוגדרות. מנהל המקום נמצא שם על מנת לסייע בארגון תמיכה מתאימה לדיירים, ניהול תיקון כלשהו בדירה, וסיוע במקרי חירום.

הנהלת המקום מתמקדת ברווחת הדיירים, הכרתם והקשבה לחששותיהם, אך אינם מספקים שירותי טיפול אישי או תרופתי. דיירים הזקוקים לסיוע טיפול חירום מסביב לשעון מקבלים מערכת אזעקה המקושרת למוקד רפואי, שיוצר קשר עם בן משפחה או שירות חירום במידת הצורך.

היתרונות בהם יש להתחשב בקבלת ההחלטה לעבור לדיור מוגן

מעבר לדיור מוגן מציע יותר כמעט מכל דבר, כולל אבטחה, תמיכה נפשית ופיסית, ושירותי אירוח. אכן, המעבר יהיה כרוך ביציאה מהבית הקיים והמוכר ומעבר למגורים בשטח קטן יותר, אך התחושה הביתית תישמר, ואליה יתווספו יתרונות חברתיים, יתרונות של תזונה הולמת ומעל לכל, בטיחות.

בעת החיפוש אחר תכנית הדיור המוגן המתאימה, יש לשקול את סגנון המגורים, איכות השירותים והמתקנים העומדים לרשות הדיירים, ומיקום המרכז. מומלץ לבקר במספר בתי דיור מוגן, לשוחח עם המנהל וחלק מהדיירים לפני קבלת ההחלטה הסופית. באופן כללי, מסגרת של דיור מוגן מציעה שפע יתרונות. מעבר לפינוקים, התענוגות, הזכויות הרבות ובעיקר חיי החברה, מסגרת זו מספקת בעיקר את הצורך האמיתי של בני גיל הזהב בשמירה, הגנה והשגחה באופן קבוע.

אדם מבוגר צריך בעיקר לא להישאר בגפו. רבים מבני גיל הזהב סובלים מבדידות וחוסר מעש. בני המשפחה אכן מבקרים אותם מידי פעם, אך לרוב אין די בכך. וכן. היבט המחסור בפעילות חברתית הוא משמעותי. דיור מוגן עונה על צורך זה ומאפשר לדיירים לפתח חיי חברה, להכיר אנשים חדשים וליהנות מחיים המאופיינים בתרבות, פעילות פנאי ובידור.

מסגרת זו מאפשרת להם להירגע, לנוח, לא לדאוג בקשר לעתיד ופשוט ליהנות מהחיים. יתרון קריטי נוסף הוא כי מסגרת הדיור המוגן מאפשרת לבני גיל הזהב את הביטחון בקבלת טיפול רפואי, אם וכאשר יזדקקו לו, בכל רגע. הדיירים פטורים מהצורך לדאוג לאחזקה שוטפת כגון קניות, ניקיון וכביסה. המקום מספק להם את כל צרכיהם, ובדרך כלל מדובר בשירותים ברמה גבוהה המאפשרים איכות חיים משופרת.

 

ההבדל בין בית אבות לדיור מוגן

בני גיל הזהב ומשפחותיהם מתבלבלים לעיתים קרובות בקבלת ההחלטה לגבי המקום הטוב יותר לחיות בו: דיור מוגן או בית אבות. ואכן, אין לטעות. הם שונים ביותר. בין שתי האפשרויות קיימים הבדלים, כמו גם היבטים משותפים. לעיתים, מציעה מסגרת אחת את שניהם: דיור מוגן ומחלקת סיעוד ביתי. זה נקרא רצף טיפול בגיל פרישה.

רצף הטיפול הוא מערכת משולבת של טיפול העוקב אחר הדייר לאורך זמן באמצעות מגוון כוללני של שירותי בריאות. המודל מעודד הענקת שירותי טיפול בריאות אופטימאלי לדיירים. מרכזים מסוימים מציעים רצף של טיפול הכולל שירותי בית אבות ובתי דיור מוגן.

בנוסף, בית אבות הוא המונח בו נעשה השימוש הנפוץ ביותר למגורי בני גיל הזהב, המציע שירותי בריאות בתוך דיור מוגן, והוא נחשב לסוג חדש יותר של הצעות טיפול למבוגרים, החותרים לקבלת מעט פחות טיפול ויותר עצמאות.

מרכזי דיור מוגן

בני גיל הזהב בוחרים באופציית הדיור המוגן כשהם עצמאים ומעוניינים בשירותי הגנה, טיפול ותמיכה אישים במידת הצורך. שירותי תמיכה אלו כוללים סיוע בביצוע פעולות יומיומיות כגון רחצה, טיפוח, הלבשה ועשיית צרכים. חלק מהמקומות מציעים גם שירותי קבלת תרופות או תזכורות לנטילת התרופות.

מרכז הדיור המוגן מורכב מדירות עצמאיות קטנות או גדולות, המכילות חדר שינה אחד או שניים, סלון, מטבחון וחדר רחצה. הסביבה מושכת היות והדייר יכול להרגיש כמו בבית. מסגרת הדיור המוגן בדרך כלל אינה מציעה שירותים רפואיים מורכבים.

בית אבות

ההבדל העיקרי בין מרכזי דיור מוגן ובתי אבות הוא רמת הטיפול לה זוכה הדייר, והחופש הניתן לו. בבתי אבות, הדיירים נמצאים תחת השגחה רפואית מתמדת, זקוקים לסיוע בחיי היומיום ואינם מסוגלים לחיות יותר באופן עצמאי בכלל.

דיירי בית האבות הם יותר כמו חולים ואינם יכולים לצאת מהמקום בכוחות עמם, בעיקר בגלל שהם סובלים ממצב פיסי רפואי או נפשי, או חסרי אונים. בעוד שחלק מהדיירים בדיור מוגן עשויים להזדקק לשירותים עם צריכת התרופות, רחצה ומשימות אחרות, הם מסוגלים להתמודד עם מרבית הפעילויות היומיומיות בכוחות עצמם.

במרכזי דיור מוגן הדיירים עשויים עדיין לנהוג, לבשל ארוחות משלהם, ולצאת ולבוא בחופשיות. קימת אבטחה של השגחה רפואית ואינטראקציה חברתית עם הדיירים האחרים. תושבי בית האבות בדרך כלל אינם עצמאים, ולעיתים גם המגעים החברתיים שלהם מוגבלים בשל מצבם הבריאותי.

בתי אבות מספקים לבני גיל הזהב אפשרויות מגורים על פי צרכים ברמות שונות של פיקוח רפואי ידועים מזה שנים רבות, ואילו מגורי דיור מוגן הפכו לפופולאריים יותר בעשורים האחרונים בלבד.

בתי אבות מספקים שירותים מורכבים

טיפול מיומן – זהו טיפול למטופלים הזקוקים לטיפול מיוחד. דיירים הזקוקים לשירותי סיעוד קבועים, עם צרכים רפואיים ושירותים מורכבים הניתנים על ידי אחיות מוסמכות. טיפול רפואי או שירותים מורכבים כרוכים בשירותי הנשמה, טיפול בפצעים חמורים ומחלות מורכבות.

סיעוד מיומן וגמילה מטיפול – טיפול זה הוא תחת פיקוח רופא מורשה וניתן על בסיס יומי, או על ידי אחות מוסמכת. שירות זה הוא בדרך כלל חלק מתהליך שיקום כמו סיוע לטווח הארוך למחלות כרוניות או לאחר ניתוחים. שירותים או מיומנים בטיפול בפצעים, מתן זריקות, מתן עירויים תוך ורידיים, והאכלה.

טיפול ביניים – רוב התושבים ברמה זו חווים מחלה פיסית או רגשית לטווח הארוך. הם יציבים, אך זקוקים לאחות מוסמכת שתפקח עליהם. דוגמאות לטיפול ביניים הן פיזיותרפיה, טיפול תרופתי והשגחה רפואית.

אינו חל על מצב רפואי וניתן על ידי אנשים שאינם רופאים. טיפול זה מעניק סיוע בהאכלה, רחצה והלבשה.

דיור מוגן מספק שירותים רפואיים מורכבים פחות

לעומת השירותים אותם ניתן לקבל בבית אבות, שירותי הדיור המוגן כוללים:

• גישה לשירותי בריאות ושירותי רפואה מותאמים אישית לצרכים ספציפיים.
• סיוע באכילה, רחצה, הלבשה, עשיית צרכים והליכה, על פי הצורך.
• מערכות שיחת חירום מסביב לשעון עבור כל דייר.
• שלוש ארוחות ביום המוגשות בחדר אוכל, ניהול משק בית ושירותי כביסה.
• שירותי תחבורה במידת הצורך.
• תכניות פעילות גופנית ואיכות חיים.
• צוות זמין שיכול לענות על הצרכים.
• שירותי בית מרקחת, מספרה וקוסמטיקאית, או טיפול פיסי.